הוראה בבתי הספר העל-יסודיים היא אתגר מורכב, אך חשוב מאוד בעיצוב הדור הצעיר.
התלמידים של היום נהנים מריבוי מקורות ידע שלא היו מוכרים לדורות הקודמים. רבות נכתב על היתרונות העצומים שבכך, עם זאת עלינו כמורים לזכור בעיקר את החסרונות:
אין בקרה על המידע שהתלמידים "שואבים" ללא הבחנה מהמרחב הווירטואלי ומהמדיות השונות. הם לומדים אנגלית משירים, והיסטוריה - מתכניות דמיוניות, והשיח היומיומי שלהם רווי שיבושים לשוניים דוגמת "אני יביא לך את זה מחר".
כמורות לעתיד לומדות הסטודנטיות בחוג ללשון עברית על משלביה השונים של השפה, על רבדיה, על מגוון משמעויותיה ועל היותה משקפת תרבות. במהלך הלימודים בחוג הן מפתחות את המודעות הלשונית שלהן ואת הרגישות ללשון, הן חוקרות את השפה ומתנסות בהוראתה במסגרת העבודה המעשית בבתי ספר על-יסודיים.
תכנית הלימודים:
התכנית כוללת קורסים בעברית של ימינו ובעברית המקראית, בעברית של חז"ל ובעברית של ימי הביניים. נלמדים קורסים בתחומים שונים: סמנטיקה, חקר השיח, ערבית וארמית, לשון וחברה ועוד. לאחרונה נוספו שלושה קורסים חשובים: מוח ושפה, לשון הספרות, מילים ותולדותיהן.
סיורים:
במהלך הלימודים יוצאות הסטודנטיות לשלושה סיורים, ביניהם: להיכל הספר במוזיאון ישראל ולמרכז ירושלים בעקבות מחיי הלשון העברית.
ימי עיון:
מדי שנה אנו עורכים יום עיון בלשון, במסגרתו הסטודנטיות מעבירות הרצאות קצרות על נושא שבחרו לבדוק. מרצים ממוסדות אקדמיים אחרים מוזמנים להרצות במסגרת יום העיון ובמסגרות אחרות בחוג. מרצים שהרצו לאחרונה והעשירו את הסטודנטיות בידיעותיהם הם: פרופ' אורה שורצולד, ד"ר ניסן נצר והדסה קנטור - מאוניברסיטת בר אילן, פרופ' יוחנן ברויאר, פרופ' שמחה קוגוט וד"ר חגי משגב - מהאוניברסיטה העברית, הגב' רות אלמגור-רמון, יועצת לשון בכירה ברשות השידור, הסופרת מיריק שניר ועוד.
החוג ללשון עברית
